תיקון בחוק התערבות גנטית: הרחבת האיסור על שינוי גנטי למטרת שיבוט

הצעת חוק לאיסור התערבות גנטית - שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה - אושרה אתמול (ג') בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. בנוסף הוכנס בחוק תיקון כדי למנוע מצב של שיבוט לצורכי מחקר, כך שבמקום איסור על התערבות גנטית - שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה, יהיה איסור התערבות גנטית על "שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאים".

בשנת 1999 נחקק בישראל חוק איסור התערבות גנטית הקובע איסור לתקופה קצובה על יצירת אדם בדרך של שיבוט, ועל יצירת אדם בדרך של הנדסה גנטית על ידי שימוש בתאי רבייה שעברו שינוי גנטי מכוון קבוע.

בהצעת החוק שהגיש שר הבריאות אוריאל בוסו בחודש פברואר האחרון, נכתב כי "לצד החשש משיבוט, ישנן גם תועלות רפואיות אפשריות בטכנולוגיה, ולכן החוק נתן גם אפשרות לבצע מחקר בתחום, והכל מבלי לפגוע בכבוד האדם. המנגנון של חוק זה הוא ייחודי. הוא נקבע כחוק לתקופה קצובה (הפעם עד עד 2028), והוא מחייב את הממשלה והכנסת לבחון מחדש, מדי תקופה, את נחיצות קיומו של החוק ואת הצורך בשינויו או בתיקונו. זאת, כדי להבטיח שבצד האיסור הקבוע בו על שיבוט אדם, לא תהיה פגיעה מתמשכת בענף המחקר החשוב והמתפתח של שיבוט לצרכים תרפויטיים".

החוק נחקק למשך חמש שנים, ומאז הוארך תוקפו מדי פעם ואף נערכו בו שינויים בחלק מהמקרים כדי להתאים להתפתחויות הטכנולוגיות והמדעיות. ההארכה האחרונה היתה לארבע שנים, בשנת 2020, תוקפה עעומד לפוג בסוף חודש מאי הקרוב, ועתה כאמור הוארך חוק עד לשנת 2028.

על מנת שלא יהיה מעקף לנושא מחקרי, ועדת הלסינקי העליונה המליצה לתקן את החוק כך שהאיסור הקבוע בו, על שינוי מכוון קבוע בתאי רבייה לשם יצירת אדם, יאסור גם שימוש בתאים אחרים שאינם תאי רבייה, אם הם עברו שינוי גנטי מכוון קבוע במטרה לגרום ליצירת אדם.

ההמלצה התקבלה על רקע התפתחויות טכנולוגיות שמעלות חשש לייצור עוברים גם באמצעות תאים שאינם תאי רבייה. במקביל, מתוקן גם סעיף העונשין לפי האיסור המורחב וכמו כן מתוקן שם החוק כדי שיתאים לתיקון תוכנו. ההצעה אושרה על ידי מליאת הכנסת. תשעה חברי כנסת תמכו בה, ללא מתנגדים או נמנעים.